טלפון להזמנות 04-6608641
אום ג'וני
במאה ה-5 לספה"נ ישב בכפר אגין (כפר אגון, כפר גון), הוא הכפר הערבי הקטן אום-ג'וני (אום ג'וניא), ר' תנחום בר חייא,
אשר שמו מוזכר בתלמוד הירושלמי, בתלמוד הבבלי ובמדרשים.
בסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20, היה הכפר אום-ג'וני שייך למשפחה פרסית, משפחת אפנדים מג'יד-א-דין, שעיבדו
את אדמתם על ידי אריסים ושכירים ערבים. כעשרים משפחות גרו בכפר, שהיה בנוי בקצה המערבי של המישור. במערבו
מדרון המשתפל לתוך עמק עמוק בו זורם הירדן, הכפר עבודייה נמצא 2 ק"מ מדרום לכפר.
בשנת 1905 נקנו אדמות דלייקה ואום ג'וני ע"י פקיד יק"א חיים מרגליות קלווריסקי. לא נמצאו מתיישבים יהודים לשבת במקום,
וערביי הכפר אום-ג'וני המשיכו לעבד את האדמות.
בשנת תרס"ז, 1907, רכשה הקרן הקיימת חלק מאדמת דלייקה ואת כל גוש אדמת אום-ג'וני שממזרח לירדן מידי יק"א
הייתה זו אחת מפעולותיה הראשונות של הקרן הקיימת בארץ ישראל.
ביוני 1908 הקים דר' ארתור רופין, שעמד בראש "המשרד הארץ ישראלי של ההסתדרות הציונית" את חוות הכשרת הפועלים
בחאן במושבה כנרת, היא חצר כנרת, לשם התקבצו חלוצים לעבוד את אדמות החווה וללימוד ואימון בעבודה חקלאית.
בסוף אותה שנה עם בוא הסתיו, נשלחו פועלים מהחווה לחרוש את אדמת אום-ג'וני כדי לכבשה בעבודה עברית ולהבטיח
שלא תחזור לידי השלטונות התורכיים, כפי שהיו החוקים של אז. אותם פועלים גרו באום-ג'וני, חרשו במשך השבוע
וחזרו לקראת שבת אל החצר.
סכסוכים שהתגלעו בין מנהל החווה לבין הפועלים הביאו לשביתה בחווה. בעקבות כך מימש ארתור רופין רעיון שהעלו
הפועלים, "לתת לקבוצת פועלים מוכשרים גוש אדמות גדול שאותו יעבדו וינהלו באופן עצמאי" והקצה למימוש רעיון
זה את אדמת אום-ג'וני, כ-3,500 דונם. כך הוקמה "קבוצת הכיבוש", שכללה שמונה חברים וחברה אחת מבחירי
פועלי הגליל, שנבחרו על ידי המפלגות השונות. אלו עיבדו את אדמת אום-ג'וני במשך שנת תר"ע, שהייתה שנת
ברוכה והסתיימה ברווח גדול. כך הוכיחו הפועלים שניתן להתנהל באופן עצמאי ומוצלח מבחינה כלכלית. אנשי
הקבוצה התגוררו בחושות של הכפר הערבי וכן בצריף שהובא ברכבת מחיפה, הורכב והועמד בין בתי הכפר.
צריף שהפך להיות סמלה של דגניה.
בסוף שנת 1910, לאחר שהתפזרה "קבוצת הכיבוש", הזמין ארתור רופין את חברי "הקומונה החדרתית" לבוא
ולתפוס את מקומם. חלק מאנשי הקומונה חשבו שאין זה נאות להמשיך מה שאחרים החלו, אולם לאחר לבטים
נענו חברי הקומונה ובאו להתיישב באום-ג'וני.
וכך כתבו החברים:
"בכ"ה בתשרי תרע"א באנו עשרה חברים ושתי חברות לאום-ג'וני וקיבלנו את האינוונטר מידי 'קבוצת הכיבוש'.
ניגשנו להקים ישוב עצמאי של פועלים עבריים על אדמת הלאום, ישוב שיתופי ללא מנצלים ומנוצלים – קומונה".
"מעשה אום-ג'וני" לא התפרסם בתחילתו בכדי למנוע אכזבות במידה ויכשל, וכן בכדי למנוע התנגדות מצד חלק
מהנהגת "ההסתדרות הציונית". עם הצלחתו יצא שמו בארץ כולה, הלהיב את תנועות הפועלים וזכה להכרה ותהודה רבה בגולה.
חברי הקומונה המשיכו לשבת באום ג'וני ולעבוד קשה וכדי לבסס את המשק. כאן התגבשו נוהלי עבודה ודרכי ארגון וסדר,
כאן התחילו אורחות חיי הקבוצה, בהם בלט מאבק האישה על מקומה בעבודה ובחברה תוך דרישה לשוויון זכויות וחובות מלא.
החבורה יצרה קשרי שכנות טובים עם ערביי צמח ועובדייה, אך עם שבטי הבדואים הנודדים, שפשטו דרך קבע בעמק,
היו התנגשויות אלימות.
בעת ישיבתם באום ג'וני החליטו החברים לקרוא ליישובם בשם "דגניה", כפי שכתבו במברק לארתור רופין "קראנו את
מושבתנו דגניה על שם חמשת מיני הדגנים הגדלים אצלנו".
עם הצלחת השנה הראשונה החליט המשרד הארץ ישראלי לבנות לדגניה יישוב קבע ליד מוצא הירדן מן הכנרת. במקום
הוקמה חצר, וסביבה מבנים נוספים. לאחר כשנה וחצי של ישיבה באום-ג'וני, בחג השבועות תרע"ב – 1912,
עברה הקבוצה לנקודת הקבע.
בשנת 1926 התיישבו בחושות של אום- ג'וני ראשוני קבוצת בית זרע. בשנה זאת כבר לא היו ערבים באום-ג'וני. ב-1927 החריבה
רעידת אדמה חזקה את כל בתי החומר של הכפר, אנשי בית זרע נותרו חסרי בית עד שעברו לנקודת הקבע של יישובם כיום.
בשנת 1940, בחג ה-30 לדגניה, הקימו חבריה וילדיה של דגניה גל אבנים גדול באום ג'וני לזכר הימים הגדולים ההם
ולמען לא יישכח המקום ובכל שנה ביום הולדתה של דגניה, היו חבריה וילדיה מוסיפים נידבך אבנים נוסף לגל,
על הגל הציבו אבן ועליה הכתובת:
בשנת 1960, ביובל ה-50 לדגניה, הוקם באום ג'וני קיר אבן שעליו חקוקים שמות כל הקיבוצים על פי סדר תאריכי הקמתם.
בשנת 1980, חג ה-70 לדגניה, שופץ האתר.
בשנת 2010, במלאות 100 שנים לדגניה, חברו יחד קבוצת דגניה, הקרן הקיימת לישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת
בישראל לשחזור צריף אום ג'וני ופיתוח תשתיות האתר לקליטת מבקרים, במקום יוקם מצפור לתצפית על מערב עמק הירדן
וטיילת לאורך מצוק הירדן, כמו כן תוקם במקום פינת ישיבה מוצלת ומתקן מי שתייה לרווחת המטיילים והמבקרים במקום.
צור איתנו קשר
בואו ותיהו חברים שלנו
עדכונים וחדשות על הנעשה בתיירות דגניה א'
כל הזכויות שמורות לתיירות דגניה א' ©